<h1>פסקי רבינו אביגדור צרפתי מבעלי התוספות פרשת כי תשא</h1>
<h2>דף ל:</h2>
מעשה באחד שלקח אבן של סנפרינון אמר נבדוק אותה נטלה על הסדן והיה מכה עליה בפטיש נשבר הפטיש ונחלק הסדן ואבן של סנפרינון לא נתחלקה ולא נשברה. ולכך הך דק"ק עלה דכתיב (ירמיה כ"ג כ"ט) וכפטיש יפוצץ סלע. ויש דגרסי מה פטיש זו מתחלק לכמה ניצוצות כך דברי תורה מתחלקין לכמה ניצוצין, וק"ק והא פטיש אינו מתחלק, רק הסלע מתחלק. לכך ה"ג מה פטיש מחלק [האבן]. ויש ליישב גירסת מתחלק, ואיירי בסלע של סנפרינון, כדפי' שאבן אינו נשבר והסדן והפטיש נשברו ונחלקו לשנים והאבן קיימת.
<h2>דף לג:</h2>
ויהי כצאת משה אל האהל יקומו כל העם [שמות ל"ג]. מכאן פסק שצריך אדם לעמוד לפני זקן וחכם ואב בית דין עד שיתכסה ממנו. והביטו אחרי משה וגו'. ר' אמי דריש לשבח אמרין (טנפיה ליניקא) [טובא לינוקיא] כדין ינקא. ור' [יצחק] דריש לגנאי אמרין כד הוה מסתכלין (כי) חמי שוקי דדין חמי צווארי דדין אכול מדידן ושתי מדידן. ד"א והיה כל מבקש משה לא כתיב אלא כל מבקש ד', מכאן אמרו כל המבקש פני זקן כאלו מבקש פני שכינה [תנחומא תשא כ"ז], וכן פסק.
